קישור חברתי

טורי חברה ידועים בעברית, בדרך כלל כטורי רכילות. והמטרה ברורה: כמה שיותר צהוב וכמה שיותר סלבס- וזה ממלא את תפקידו באופן נאה.
אך בחברה האנגלית המודפסת, שהחלה את דרכה בגובה הכיס, טורי החברה מילאו פונקציה של יציאה לחברה. אך לא על דרך הפרובוקציה והשמועות, אלא על דרך הסטייל.
בשביל להיכלל בטורי החברה נאלצו המושאים להתלבש יפה מאוד, או יקר מאוד, או להיות בעלי ממון וייחוס.
מגזין ה"וניטי פייר" היה מבין החלוצים והחשובים שהעלו על נס מגזיני, את עניין טורי החברה, שהחלו כסייד קיק אצל העיתונים היומיים החשובים. נדמה תמיד שה"וניטי פייר" הוא מגזין אופנה, כשהוא למעשה חוברת חברתית. לפתע, יש אפילו מה להגיד מעבר ל"לורד X נראה באירוע Y, ותרם עשרים תקילין לכבוד שומו ושמיים". בתוך מגזין שלם! לפתע, כתבות דיוקן על האנשים הכי חשובים בשוק, לרוב: כלות פוטנציאליות או עסקנים שעוד יצליחו, ועוד אנשי מפתח בסוד ה-מה עניינים, העכשווי.

עם התפתחות המדיה הצהובה, הוצאות הטבלואידים, וכל השתלטות אמריקה המערבית על חשיבות סדר היום, אזי מסתבר ורצוי שיהיו ברשימות רק ג'ניפר לופז מהברונקס ובראד פיט וג'ולי הכוסית, כי זה מדבר על העמך, והעמך כמובן הוא היציר הצרכני הכי פופולארי.

דבר זה הביא את הכתבנים הקלאסיים של טורי החברה- להידחק להקמת עמוד בית אישי באיזה אתר אינטרנט נידח. בארץ: ראו מקרה לאה אתגר ב"נוצץ".

בתזכורת מיושנת מהימים הקודמים יותר, לכו לשוטט בלבה של עילית האמריקה הקפואה על שמריה, עדיין בגטסבי סטייל: ראו שם ידיעות על מיני ערבי גאלות והתקבצות אנשים מעושרים ב"יומן ניו יורק"- שזוכה למימון מאת מפרסמים נקודתיים, ונהנה מקהל יעד שקורא על עצמו למעשה.

ראו את השמלות והשיער הנפוח, וראו את החליפות וראו כמה זה שם באנגלית, לעומת הכמה זה כאן בעברית.

�יומן ניו יורק

http://www.newyorksocialdiary.com/

המקבילה בעברית

http://www.notzetz.com/